פוסט:פוסטר
- 14.06.09 ליהי אבידן
- 05.06.09 Bill Viola
- 02.06.09 סולי אנג'ל בוגי ווגי
- 26.05.09 Timothy Jacob Jensen
- 19.05.09 צבי ימיני - יזמות וחדשנות בדרך לשוק
- 12.05.09 מיכה לוין - מאה שנים לתל אביב
- 05.05.09 דני קרוון
- 23.04.09 הנדסת תוכנה פוגשת עיצוב
- 21.04.09 Shuddhabrata Sengupta
- 31.03.09 דיכוטומיות
- 24.03.09 לושי | אמנות ופרוייקטים
- 17.03.09 אדו ← טוקיו
- 03.03.09 אדם מזור
- 27.01.09 ארט-דירקטור
- 20.01.09 האדריכל הירוק
- 13.01.09 את חייבת לעשות מזה פוסטר
- 06.01.09 Art Made in China
- 30.12.08 תהליכי יצירת שפה חזותית
- 23.12.08 מאחורי הקלעים
- 16.12.08 ערים סמויות מן העין
- 09.12.08 בורקס וירקות
- 02.12.08 עדי נס
- 27.11.08 זהות והזדהות
- 25.11.08 שימו לקרה גותית
- 18.11.08 כרזה אורבנית בקונטקסט מקומי
- 11.11.08 חברו הטוב ביותר של האדם
- 04.11.08 מציאות על
- 28.10.08 הו סנטיאגו
אודות
אברהם קורנפלד ושיר חולב מונו למעצבי הכרזות של "צהריים בשנקר" 2008/9. בכל שבוע הרצאה אחרת וכרזה אחרת.
"על הכרזה להיות בעלת ערכים שונים: עליה להיות נחשקת ומאתגרת, מובנת אך לא בנאלית, מסקרנת ונגישה, יפה וחכמה. בעיצוב שלנו אנו שואפים לכרזות העושות שימוש מרתק ומקורי באמצעים אסתטיים אך עליהן להיות מושכלות ותקשורתיות בכמה רמות. כמו פרד"ס מדרשי - פשט, רמז, דרש וסוד. ברמה הבסיסית - העברת אינפורמציה לגבי מהות ההרצאה וריגוש אסתטי ראשוני. ברמות הגבוהות יותר נדרש פיענוח מורכב וכן עין רגישה של מעצב אשר הוא ער לרזי העיצוב ולדקויותיו. חשוב לנו שגם המרצה, אשר בקיא בחומר אותו הוא מעביר, יחוש כי הכרזה טומנת בחובה משהו מן הגרעין של התוכן הרעיוני שלו ובעקבות זאת ירגיש כי הכרזה מייצגת אותו נאמנה. לא פשוט לעצב כרזה להרצאה שאת תוכנה טרם שמענו, ולכן נדרש מחקר מעמיק ולעתים גם אינטואיציה בריאה"
02.12.08 עדי נס
- מידע: עדי נס הגיע לשנקר בכדי לדבר על גוף העבודה שלו. בעקבות זאת החלטנו להשתמש בצילומיו המרהיבים כפי שהם. מסגרנו אותם במסגרות הלקוחות מתוך יצירות מופת של האמנות המערבית, כמו התימות של עדי נס: תימות המתכתבות עם תולדות האמנות, עם התנ"ך, הברית החדשה ושלל מיתולוגיות. מתחת לכל כרזה הופיע טיקט ועליו פרטי ההרצאה המוצגים באופן מוזיאלי. זאת על מנת להמחיש את המדיום בו פועל נס: זהו צילום אשר מתנתק לחלוטין מן המסורת העיתונאית/ דוקומנטרית של הצילום והופך עצמו למוצר פלסטי, מוזיאלי, אמנותי - הן מבחינת השיח והן מבחינת האמצעים.